לא בחיל ולא בכוח

רוב האנשים שמסתכלים על החותם הגדול של ארצות הברית רואים את הנשר. כמעט אף אחד לא שם לב במה הנשר אוחז.

בטופרו הימני: ענף זית. ובשמאלו: שלושה־עשר חצים. צ'ארלס תומסון, שגיבש את העיצוב הסופי ב-1782, הניח את החצים בטופרו השמאלי של הנשר ואת ענף הזית בטופרו הימני, וציין ששניהם יחד מייצגים את כוח השלום והמלחמה. החותם מציג את שניהם בסדר מכוון. ראש הנשר פונה אל הענף. בחותם הגדול של ימינו נושא הענף שלושה־עשר עלים ושלושה־עשר זיתים, כנגד שלוש־עשרה המדינות המקוריות.

עכשיו תסתכלו על סמל מדינת ישראל. מנורה בת שבעה קנים במרכז. שני ענפי זית, אחד מכל צד. המילה "ישראל" בתחתית. האחים שמיר עיצבו אותו ב-1948. גבריאל שמיר הסביר מאוחר יותר שבחרו בענפי הזית כ"ביטוי היפה ביותר" לאהבת השלום של עם ישראל. הוועדה ביקשה אז מהאחים שמיר להחליף את המנורה המודרנית שלהם במנורה משער טיטוס. כך נוצר היפוך היסטורי: ייצוג תבוסת היהודים בידי רומא נעשה לסמל השיבה היהודית. הסמל הסופי מהדהד את זכריה פרק ד': מנורה בין שני עצי זית, שמן שמזין את האור. הסמל אומץ רשמית ב-10 בפברואר 1949.

הענף מסמל יותר משלום. הוא מסמן כוח מרוסן: חיים אחרי המבול, ואור שעולה בלי כוח.

שתי מדינות. שתי מסורות. שתיהן הציבו את ענף הזית סמוך למרכז הסמל הלאומי. אבל ישראל עשתה את הבחירה המוזרה יותר. היונה היא סמל השלום. עלה הזית הוא מה שהיונה הביאה לנח. ישראל בחרה את הענף והשאירה את היונה מחוץ לסמל.

הבחנתי בזה בפעם הראשונה כשהלכתי בירושלים. סמל העיר על בניין: האריה של שבט יהודה, המילה "ירושלים" מתחת. עברתי ליד הסמל הזה עשרות פעמים. מה שמעולם לא שמתי לב אליו: ענפי הזית, אחד מכל צד של האריה.

עצרתי וצילמתי. למה ענפי זית נמצאים בכלל ליד האריה של שבט יהודה? השאלה הזו הפכה לטקסט ארוך יותר שאני עדיין כותב על המנורה ועל המשמעות שלה, והפוסט הזה הוא חלק קטן ממנה.

למה ענף הזית?

ענף הזית משמש סמל דיפלומטי כבר לפחות 2,500 שנה. לאורך הדרך הוא הופיע בכמה מהתרבויות המרכזיות של אגן הים התיכון.

הוא הפך לסמל כבר בסיפור יונת נח. אחרי המבול, היונה חזרה עם עלה זית בפיה, הסימן הראשון לכך שהמים נסוגו והחיים חזרו.

משם עבר הסמל ליוון. המנצחים במשחקים האולימפיים קיבלו זרי עלי זית, ונשיאת ענף פירושה "אני בא בלי נשק." ברומא, אלת השלום תוארה על מטבעות כשהיא אוחזת ענף זית. ואז הנביאים: זכריה פרק ד' מתאר מנורה שמשני צדיה עצי זית, וכולל את הפסוק שיישאר איתנו 2,500 שנה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי."

הפסוק הזה הוא ההקשר לסמל מדינת ישראל. האבות המייסדים של ארצות הברית השתמשו באותה שפה סמלית ים־תיכונית. לאחר מלחמת העולם השנייה, קיבע האו"ם את ענף הזית כסמל של הדיפלומטיה המודרנית: מפת עולם עטופה בשני ענפי זית.

הסמל התפשט.

אטלס ראשוני של ענפי הזית הרשמיים

מצאתי לפחות עשרים ואחת מדינות, ישויות בעלות הכרה מוגבלת וארגונים בינלאומיים שבהם ענף הזית הוא חלק מהעיצוב הרשמי.

שתי המדינות שבמרכז הסיפור

ארצות הברית	החותם הגדול (1782). הנשר אוחז ענף זית בטופרו הימני ושלושה־עשר חצים בטופרו השמאלי. הימין קודם. ראש הנשר פונה ימינה, אל ענף הזית. הענף נושא שלושה־עשר זיתים, אחד לכל אחת מן המדינות המקוריות.
ישראל	סמל המדינה (1949). מנורה בין שני ענפי זית, המילה "ישראל" בתחתית. עיצוב האחים שמיר. מהדהד את זכריה פרק ד': אור במרכז, עצי זית משני הצדדים.

אמריקות

פרגוואי	חותם המדינה מציג כוכב מוקף ענף דקל משמאל וענף זית מימין. הצד ההפוך נושא את סמל האוצר והמוטו "שלום וצדק."
סנט וינסנט והגרנדינים	המגן מציג שלוש דמויות על רקע ירוק. הדמות מימין אוחזת ענף זית. מוטו: "שלום וצדק" בלטינית.
אורוגוואי	סמל המדינה (1829) מוקף ענף דפנה וענף זית, קשורים בתחתית. שילוב מסורתי: ניצחון ושלום.
ונצואלה	המגן (גרסת 2006) נתמך בענף דקל משמאל וענף זית מימין, קשורים בסרט בצבעי הדגל.

אירופה ואגן הים התיכון

קפריסין	הסמל (1960) מציג יונה הנושאת ענף זית, מוקפת זר המורכב משני ענפי זית המסמל את שתי הקהילות באי. השנה 1960 מופיעה בתחתית.
איטליה	הסמל (1948) מציג כוכב לבן על גלגל שיניים, מוקף ענף זית משמאל וענף אלון מימין. לפי התיאור הרשמי: זית לשלום, אלון לחוסן.
מלטה	המגן (מאז 1988) מוקף ענף דקל וענף זית הקשורים בסרט עם הכיתוב "Repubblika ta' Malta."
מולדובה	הנשר בסמל מולדובה אוחז ענף זית בטופרו הימני ושרביט בטופרו השמאלי.
קפריסין הצפונית (הכרה מוגבלת)	יונה הנושאת ענף זית מופיעה מעל סהר וכוכב.

אפריקה

קומורו	חותם המדינה (2001) מוקף שני ענפי זית היוצרים זר סביב הסהר וארבעת הכוכבים מהדגל הלאומי.
אריתריאה	הסמל (אומץ ב-24 במאי 1993, יום העצמאות) מציג גמל מוקף זר ענפי זית. הגמל מסמל את תפקידו הלוגיסטי במאבק העצמאות.
גינאה	הסמל כולל יונה הנושאת ענף זית מוזהב מעל המוטו הלאומי "עבודה, צדק, סולידריות."
גינאה-ביסאו	הסמל (1973) מציג קונכייה וכוכב שחור, מוקפים ענפים המזוהים בחלק מהמקורות כזית ובחלק כדפנה.
סומלילנד (הכרה מוגבלת)	הסמל מציג נשר, מאזני משפט וענף זית לצד פסוק קוראני.
סהרה המערבית (הכרה מוגבלת)	שני ענפי זית ממסגרים את סמל הרפובליקה הערבית הסהרהאית הדמוקרטית.

אוקיאניה

פיג'י	סמל המדינה (1908) כולל, ברביע השלישי של המגן, יונה עפה הנושאת ענף זית.
סמואה	הסמל (1962) מבוסס על שפת העיצוב של סמל האו"ם, כולל ענפי זית המסגרים את ההרכב.
טונגה	סמל המדינה כולל יונה עם ענף זית ברביע השמאלי התחתון, וכתר מוקף זר זית בראש.

בינלאומי

האו"ם

סמל האו"ם, שאושר ב-1946, מציג מפת עולם מוקפת שני ענפי זית הנפגשים בתחתית. זה כנראה השימוש הנפוץ ביותר בעולם בענפי זית כסמל.

מה מחבר ביניהם

ענף הזית מופיע כמעט תמיד לצד משהו רועש יותר: נשר, אריה, מגן, כוכב, נשק, כתר. רק לעיתים רחוקות הוא הדמות הדומיננטית; הוא נמצא שם כדי לרסן את הכוח שלידו.

הסמל חוזר עד יונת נח. הרמב"ן שאל למה היונה הביאה דווקא עלה זית. ההסבר שלו פשוט: העצים לא בהכרח נעקרו, כי מי המבול עמדו ולא זרמו כמו נהר שוטף. עולם מלא מים שונה מעולם שנסחף. עצי הזית החזיקו מעמד.

התמונה הפיזיקלית מוסיפה רובד נוסף. שמן ומים אינם מתערבבים בגלל המבנה המולקולרי שלהם: מולקולת מים היא קוטבית, ולכן מולקולות המים נמשכות זו לזו. רוב מולקולות השמן אינן קוטביות, ולכן השמן והמים נפרדים לשכבות. השמן גם פחות צפוף מהמים: 0.9 לעומת 1.0. ולכן הוא עולה אל פני השטח מעצמו, בלי מאמץ, בלי רעש.

כשנח שלח את היונה, כל העולם היה מתחת למים. הסימן הראשון לחיים היה עלה מן העץ שפירותיו נעשים שמן. מפרי הזית מפיקים שמן, השמן עולה מעל המים, השמן נותן אור. אני חוזר אל התמונה הזאת שוב ושוב. אחרי חורבן העולם כולו, השליח הראשון הוא משהו שעולה מטבעו, לא מכוחו.

הענף קטן וקל לפספס אותו, אבל הוא יושב לצד נשרים, אריות ומפות כבר 2,500 שנה. על סמל ישראל הוא עושה דבר נוסף: הוא מזין את המנורה.

שי מגזימוף